<h1>שערי דורא הלכ' נדה סימן כ"ג</h1>
<h2>דף פד.</h2>
ואשה היוצאת מן הטבילה חבירתה תפגע בה פן יפגעו בה גוים או חזיר או כלב או חמור לקראתה כי ספר המקצועות כתב אם טבלה ופגעה בכלב או בכל דבר טמא אם האשה יריאה שמים לא תשמש עם בעלה עד שתחזור ותטבול כדי שלא יהיו לה בנים מכוערים ודומים לכלב וכן אם פגעה בחמור תטבול פעם אחרת כדי שלא יהיו לה בנים דהוה להם לב טפוש כחמור וכן אם פגעה בעם הארץ וכן בגוים מעשה באלישע כהן גדול שלא היו לו בנים מתקיימים נכנס לפני הקב"ה ואמר לפניו רבון כל העולמים מפני מה יש לצדיקים בנים ולי אין בנים יצאה בת קול והשיבו מפני שנוהגים בטהרה בשעה ששמשו מטותיהן הלך והרצה הדברים לאשתו וקבלו עליהם לעשות כן פעם א' ירדה לטבול ופגע בה מצורע וחזרה וטבלה ועלתה ופגע בה חזיר וחזרה וטבלה ועלתה ופגע בה גמל ובפעם רביעי גוי ובפעם חמישית ערל בשישית כלב בשביעית חמור בשמינית סוס בתשיעית עם הארץ בעשירית ישמעאל ובכל פעם טבלה פעם אחרת נכמרו רחמיו של הקב"ה ואמר למטטרון שר הפנים עד מתי צדקת זו מצטערת לך ועמוד לפני צדקת זו על פתח המקוה כדי שתתעבר הלילה הזאת ותלד צדיק קדוש וטהור מיד ירד מטטרון שר הפנים וישב על פתח המקוה וראתו ורצתה לחזור ולטבול אמר לה מטטרון דעי שאני מטטרון שר הפנים כבר בא עלבונך לפני הקב"ה והו' שיגרני אצלך מיד שמח' שמח' גדולה הלכה ונתעברה באותה לילה את רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול והיה דיוקנו דומה למטטרון מה עשה מטטרון נעשה סנד"ק לו (פירש בעל ברית קונפדי"ר בלע"ז) לפיכך כל שעה שהיה רבי ישמעאל רוצה לעלות לרקיע היה מזכיר השם שמסר לו מטטרון שר הפנים ועלה לכך אמר הספר לשם בברכות [כ' ע"א] שרבי יוחנן היה יושב על שערי טבילה שלא יפגעו חמור או חזיר או כלב כך פר"ח ומנהג שפוגעת בחבירתה שהולכת עמה לבית הטבילה כשהיא עולה מן המקוה.
